צ"ע לתשומת לב הקוראים

בלומדי בשב"ק זו מתוך השו"ע נתעורר אצלי צ"ע בנוגע להלכות נט"י שחרית.

(וברור שיש להאריך ולהוסיף המון דברים שלא שמתי לב אך ורק בגלל שאין ספרים מצויים כרגע תחת ידי עקב מעבר ושינויים של הזמן האחרון ועל כל הערה או הבאת ציטוט או מקור יחשב כהוספה ולדיון ויתקבל בברכה)

הגמרא במסכת ברכות ס': עוסקת בסדר יומו של אדם מישראל וכותבת "הנכנס לישן על מטתו אומר משמע... כי משי ידיה לימא, ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידיים".
והרא"ש כתב על הגמרא, כיון שהידים עסקניות הן ואי אפשר שלא יגע בבשר המטונף בלילה לכן תקנו נטילת ידים וברכה קודם שיקרא קריאת שמע.
והבית יוסף (בסימן ד') הזכיר טעם נוסף את דברי הגמרא בשבת ק"ח שם כתוב שאסור לגעת בגוף קודם נטילת ידים ורש"י הסביר שם מפני שיש רוח רעה השורה על האדם, על ידיו.

וכך נפסק להלכה גם בשוע"ר גם טעם ידיים מטונפות וגם מצד הסתלקות הנשמה מן הגוף שיש דווקא בלילה שלכן מברכים דווקא על נט"י שחרית ולא שאר תפילות. עיין שם או"ח סי' ד'.)

סיכום ביניים: מן הדין ומעיקר דין התלמוד הרי שמספיק בבוקר בדיעבד לנקות את ידיו בכל מיני דמנקי ולהתפלל, אך לכתחילה יש ליטול ידיים שהרי גם בתלמוד החמירו מאוד בטומאת הגוף כתוצאה מהסתלקות הנשמה. וכ"ש בזוהר שהחמיר עד מאוד.

שאלה:

מה הדין מי שישן עם בתי ידיים (כפפות) האם יכול להתפלל בבוקר ללא נט"י.?

יש בפוסקים האחרונים דיון (כאמור אין ספרים מצויים תח"י) אך מפורסם שהגאון ר' זלמן מוילנא היה יושן עם כפפות והיה מתפלל ישר בלי נט"י. ונ"ל שכך פסק הגר"ע יוסף.

ובחיפושי דרך האינטרנט נפל במסכי ציטוט מספר יוסף אומץ שמצא לאחד קדוש שכתב שאם לובש בתי ידיים בעת שנתו אין אפי' אחד מאלף מחלקי הטומאה יכולה לשרות על ידיו.. ע"כ.

וצ"ע מאי שנא מדין אוכלים תחת המטה (פסחים קי"ב) שאפי' כיסה אותם בכלי של ברזל שורה שם רוח רעה ומאי שנא כפפות וכלי ברזל.

ויש לדייק בדברי שוע"ר כמה וכמה דיוקים ואבקש מהקוראים להוסיף ולהאדיר.

המשך יבוא...