אף שישינם ספרים בנידון אך זה שמור אצלי זה מכבר ואיני יודע עם זה הובא שם
זוהי תחילתה של סדרת ליקוטים בעניינים שונים
הרופא כשליח
אין להתרגש מדברי הרופאים, אף שלאידך יש לעשות כהוראתו - וזאת מכיון שכך הוא ציווי הקב"ה בתורתו שניתנה רשות וכו' "אלא שלפי דעתי צ"ל זהיר טפי בחת"ת, ולפני השינה ללמוד לגירסא שיחה או מאמר. ואינו נוגע הכמות רק שיהיה סליק ענינא.. ובטוחני שאחרי כל זה, יודיע בקרוב ממש אשר חזר לאיתנו". אגר"ק ד-קיא
ציות מוחלט
מובן שאין דעתי נוחה ממ"ש שעושה כהוראת הרופא אבל לא בדיוק, שהרי התורה נתנה רשות לרופא לרפאות ובנתינת רשות זה הרי זה נעשה מצוה מצד הרופא (עי' ט"ז יו"ד ריש סי' שלו), ולמצוה גדולה ורבה מצד הנרפא - הענין דונשמרתם מאד לנפשותיכם, והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, ואזהרת הרב המגיד לבנו המלאך, א קליינע לעכעלע אין גוף א גרוסע לעכלעל אין נשמה [=נקב קטן בגוף, הרי הוא חור גדול בנשמה] ועוד ועוד, ואין להאריך בדבר הפשוט". יח-עב
שלילת ההתעמקות בזה
נצטערתי לשמעו מהבהלה בריצה לרופאים במשך כל היום כולו, ועל דבר שאין לזה כל יסוד.. ופליאה למה זה ועל מה זה משתמשים הם בענין הזריזות במקום שאינו צריך. ואם בכלל הזריזות מעלה היא, אבל מלבד זאת שהבהלה בכל אופן חסרון הוא, הרי גם זריזות לאו בכל ענין מקומו הוא. עליהם להיות בטוחים בהשי"ת המהווה ומקיים ומחי' את כל העולם ומלואו ובפרט את כל אחד ואחת מישראל עם קרובו.. ואף שצריך לכל דבר גם כלי בדרך הטבע - היינו לשאול דעת הרופא ולמלאות אחרי הוראתו, אבל הפארקאכקייט אין דעם והפלפול והשקלא וטריא בדיעות הרופאים, וההעמקה בחכמת הרפואה ועניניה, הרי אין זה ענין אלא רק לאותם אשר פרנסתם היא בזה, כדי שיוכלו לעשות מלאכתם באמונה על פי ציווי התורה ורפא ירפא. אבל השאר, הנה עליהם להשתמש בשכלם ובכח הבנתם ודעתם - כמה שחוננם השי"ת - אם בעניני תורה ומצוות או בדברי הרשות שאפשר להפכם לענין של מצוה. אבל הדאגה והמרה שחורה אין זה אלא דברים המזיקים להבריאות, הן בריאות הגשמי והן בריאות הרוחני, ומטרידים ומבלבלים אותם מלמלאות תפקידם ושליחותם בעלמא דין". ו-קיא
ציות לרופא במחיר ביטול מנהג
הודיעונו רז"ל (ברכות ס,א) שניתנה רשות לרופא לרפאות, ואם כן הרי עושה הרופא ברשות ובציווי התורה. ובמילא ברור שאף אם לפי שעה מבטלין על ידי ששומעין לקול הרופא, קיום מנהג טוב או הידור בענין וכיו"ב, הרי שהתורה לא תשאר בעל חוב - ועל ידי ביטל מנהג והידור וכו' לזמן קצר, תהיה היכולת בידו להוסיף אומץ בתומ"צ כמה פעמים ככה לאריכות ימים ושנים טובות" ג-רצז
דעות חלוקות
כדי שלא יהיה בלבול לאחר זמן, נכון שקודם גישתם לפעולה יסדרו באופן דיפלומטי אם אפשר שיתדברו [שני הרופאים הממוחים] ביניהם לטפול.. מובן שבאם הענין יביא לרוגז וקפידא של אחד מהנ"ל, יש להסתפק במה שיציעו החוות דעת של שני הרופאים לפני הרופא המשפחתי שלהם ויתייעצו אתו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה