ב"ה כ"ד מרחשון תשס"ח
..................................
שמואל הקטן: חשבתי ושוב חשבתי ביררתי ושאלתי, זה אומר הרבי הבטיח עלי ועל צווארי, זה אומר שזה בכלל עניין השייך לאמונה, הגדיל לעשות אחד השלוחים וקבע שזה הצע"ג של דור השביעי!!..אני חושב שהבנתי הכול, (כן זה מצחיק אבל זו היא תחושתי) אינכם מוכרחים כמובן להסכים איתי, אך לדעתי זו תובנה מהפכנית, שמסבירה את הנ"ל, ויכולה לחולל שינוי בחינוך העתידי של ילדינו, לא רק אם אנחנו שלוחים. לדעתי הכל נעוץ בשאלת השאלות הכ"כ נוקבת!. הרי בקרוב הרבי מתגלה, לו יצויר שאז יוצא הוא בהצהרה שמאשרת לכל השלוחים המעוניינים לחזור לצור מחצבתם הרשות נתונה להם..... כמה יחזרו, מי יחזור ומי יעדיף להשאר.....ועל כך בפרק הבא
...................................
בקשר עם מה שנכתב כאן בימים האחרונים על חינוך ילדי השלוחים
דלכאורה מצד אחד הרבי אמר שחינוכם 'על הכתפיים שלו' וכיצד יתכן שיש ילדי השלוחים שלא התחנכו כדבעי ומצבם לא בכי טוב בהנהגה, בהשקפת החסידות, ידיעות בלימוד וכולי ( אגב, את הלשון 'עלי ועל צוארי' אמר על שלוחי אה"ק משנות לו-לח) י
..................................
ברצוני להעיר ולהאיר בענין, קודם כל יש ליזהר בהגדרה ש"זה הצע"ג של דור השביעי" או ש"זה ענין של אמונה" (האם אמונה זה דבר חלש?), אני כשלעצמי הייתי אומר, שהצע"ג הוא אולי על האמונה של בעל המימרא -"זה אומר"(?) "זה ענין של אמונה"! והצריך עיון הוא: כיצד ב'דור השביעי' שהאמונה מתפרנסת ע"י הרועה הגדול ומשום מה לא זכה להתפרנס ממנה. ודו"ק
..................................
האמת שזה אכן ענין של אמונה אמיתית ברועה הדור שלא עזב צאן מרעיתו ודואג על כל הקורה עם ילדי השלוחים כפי שדואג לשלוחים עצמם ולהצלחתם בגו"ר, והא גופא הרי עצם ענין השליחות כל קיומו ומהותו הוא ההתמסרות והביטול לנשיא הדור כ"ק אדמו"ר, שהרי לולא זאת מדוע נוסעים למקומות נידחים שהקשיים שם קשים מנשוא? באם אין אמונה במשלח מהיכן שואבים הכוחות להתמודד
.................................
בנוגע לעצם הענין, אין ספק שזה אכן קושי גדול מאוד וההתמודדויות בחינוך עמם בד"כ לא פשוטים
יחד עם זאת כשהרבי אמר שזה על הכתפיים שלי מה הפירוש? וכי התכוון שאין צורך לחנכם ולהדריכם כי הוא מחנכם בשלט רחוק והוא ידאג שיתפללו וילמדו כל יום והוא ידאג שיגידו 'מודה אני' ויקבלו ידיעות בלימוד
הרי זה ברור שלא כך
................................
אלא על דרך המבואר בתו"א ומובא אין ספור פעמים באגרותיו של הרבי, הנותן צדקה לעני (או שנותן מזמנו ומסייע לזולת בלימוד) 'נעשין מוחו וליבו זכים אלף פעמים ככה'. והרבי תמיד מציין לדברי הצ"צ שזהו 'בלי גוזמא' אלא כפשוטו אלף פעמים, מה שלוקח לו ללמוד אלף שעות יצליח ללמדו ולהבינו בשעה אחת. והרי ברור שבמה דברים אמורים שאכן לומד שעה אחת!.. באם גם את אותה השעה אינו לומד אזי אין הוא מובטח ולא כלום ואין על מה לדבר
................................
כך גם בענין חינוך ילדי השלוחים, זה ברור שהפוטנציאל והאפשרויות בחינוך ילדי השלוחים הוא אדיר שהרי הילד נולד וגדל לתוך עבודת ה' ואוירה של תומ"צ 24 שעות ביממה ומאז שיצא לאויר העולם מריח ריח מס"נ והקרבה עבור הזולת*, וכי זה ענין של מה בכך? מידות טובות ואכפתיות לזולת הוא ענין שכל הורה היה רוצה להשריש בילדיו וכאן הם נולדים וגדלים עם זה באופן טבעי. אין כל ספק שילדי השלוחים הם ילדים מזן אחר. ועל כך הרבי אמר: אם תחנכו ותשקיעו בהם תראו פירות באופן נפלא ויוצא דופן יותר מאשר ילדים שאינם של שלוחים שהרי הם מזן אחר. הם 'כמותו ממש'. שעה של חינוך אצלם שווה אלף פעמים ככה! בלי גוזמא, כפשוטו. אבל הא פשיטא שאם השליח לא יעשה כלום ויושיב אותם על הכתפיים וישאיר אותם לשבת שם זה לא יצליח. אדרבא, על אחריותו של השליח שמכורח הנסיבות שמוכרח הוא להתמסר לשליחותו והעבודה רבה, עליו מוטלת החובה-חוץ מזמנו האישי של השליח שצריך להשקיע בילד כאבא- להצמיד לילד מדריך, בחור או אברך שיכוונו וילמדו עמו, אם דרך הטלפון ואם פנים אל פנים. ורבים העושים זאת ורואים הצלחה. וכעת המל"ח משקיע בזה כוחות רבים כידוע
...............................
שמעתי פעם שליח פיקח שהתבטא: הרבי אמר שהם על הכתפיים שלו, אם כן אני צריך לדאוג שהם ייראו יפה שם על הכתפיים שלו... י
...............................
בקשר למשפט האחרון שהוא 'שאלת השאלות': "הרי בקרוב הרבי מתגלה, ואם הרבי ייצא בהצהרה שאפשר לחזור מי יחזור ומי ירצה להישאר". קודם כל אם הרבי מתגלה ודאי שאיירי בביאת משיח שהוא הזמן ד 'וראו כל בשר' 'ומלאה הארץ דעה את הוי' ואין צורך בשלוחים. וממילא אין צורך אפילו בהצהרה שכזו. ולגופו של ענין, בודאי שיש כאלו שהיו אולי רוצים לעזוב כיום את השליחות שהרי 'אין דיעותיהם שוות' וממילא אין התקשרותם שווה
...............................
אבל עצם החקירה בענין קצת צורמת. לדעתי יש להמליץ על עצם החקירה, את הסיפור הידוע שהרבי סיפר על 'הרבי דער שווער' שפעם אמרו לרבי הריי"צ שיש א' שלא רוצה לתת צדקה בלילה כי כתוב בשו"ע שאין נותנים צדקה בלילה, הרבי הריי"צ אמר שמסתמא אותו א' לא נותן צדקה גם ביום... וד"ל
.......................................
זו דעתי! מה דעתכם? י
.......................................
...................................................
*
בד"א שאכן השליח עוסק רק בשליחותו והאוירה בבית היא אכן כך. וד"ל
2 תגובות:
מילים כדורבנות
אך באםתדייק הבאתי רק ציטוטים כדי בהמשך לענות ע"פ מה שחשבתי
הערה חשובה - שלכאורה עונה על כל ה'תמיהה' !
בכינוס השלוחים הקודם (לא האחרון) סיפר אחד השלוחים שהרבי אמר לו שמה שהוא לוקח על הכפתיים וכו' הכוונה היא שהילדים יהיו כפי שהם היו אם הם היו בסביבה רגילה וטובה, אבל מה שקורה 'בבית' ע"ז הרבי לא לוקח אחריות.
דהיינו: שאם אחד היה גר במקום תורה וכו', אבל בבית החינוך לא היה כדבעי, והילדים לא היו יוצאים טוב, לזה לא יעזור שהוא 'שליח', כי ע"ז הרבי לא הבטיח כלום.
מי שרוצה לשמוע מכלי ראשון יכול לדבר עם ר' אלישע שפירא שליח ליד ברינוא ומלמד בבית רבקה בייער
הוסף רשומת תגובה