עלי ועל צוארכם

הנושא הוא כאוב, שלוחים כמובן מתמודדים איתו, לדעתי הוא נוגע ליסוד חשוב בהבנת מושג השליחות, ואם נרצה הוא יסוד היסודות לחינוך ילדינו כולנו גם לא שלוחים אלא אנו הגרים בחו"ל
אך לפני כל ביקורת, יש לשהות קמעא ולזכור את התובנה השורשית שהיא הבסיס לכל ביקורת, תובנה שמופיעה לא אחת ולא פעמיים, ושרמוזה לה בשיר השירים. שם באחד הפסוקים אומר הדוד לרעיה
"כולך יפה רעייתי ומום אין בך"
אמרה זו יש בה מן המוזר משהו, שכן לכאורה "בכלל מאתיים מנה". שהרי אם אומר הדוד כי הרעיה כולה יפה, מה לו להוסיף "ומום אין בך", בלשון ימינו זה יוצא כמו שיאמר לרעיה כי היא יפה והוא גם שמח לראות כי היא גם לא נכה
ועל כן נזקקו הפרשנים השונים לטיבם של דברים אלו יסוד הביקורת נשען בראש ובראשונה על התפיסה "כי כולך יפה רעייתי", אם זה מה שהאדם סבור בשעה שהוא בא לבַקֵר, יכול האדם לבוא לבַקֵר גם את הביקורת היותר קשה ונוקבת וביקורתו תישמע, אך אם הדברים אינם בוקעים מלב אוהב, ומשכנוע בצדק הדרך ,אדם שכזה אין דבריו נשמעים

ולאחר הקדמה חשובה זו, אגע ביחד איתכם את הנושא הרגיש הזה ואציע את פתרוני, ואשמח כמובן לשמוע את דעתכם

ובכן כך העניין החל לחלחל במוחי, לאחר שנמניתי על צוות המדריכים על תהלוכת ל"ג בעומר הן בירושלים ולאחר כמה שנים גם בבורו פארק, שם כידוע אין מדובר בילדים רחוקים מהדת, אלא ממש משפחות מכל החסידויות השונות, ההוראות היו אז שבמשך התהלוכה עד מקום הכינוס יש לשיר ולעודד את השירה, אך אני כמובן חשבתי להיות מקורי (ביחד עם קצת עצלנות) החלטתי ללכת על חידון ושאלון.. ואז זרקתי לאוויר את השאלה הראשונה, בקצת ציניות, כמה פרקים יש בליקוטי אמרים? הרמתי את הממתק בתנועת ניצחון, ואומר לעצמי למה שילדים אלו ידעו את התשובה
ואז לתדהמתי צעקו כולם ביחד "ג"ן פרוקים ג"ן פרוקים" אפשר לומר שהייתי קצת בהלם, ואז אני ממשיך ושואל.. מי היה הרבי השני של חב"ד... וגם כאן הצליחו להדהים אותי, וכך הלאה. וכמובן ששאלות כמו מי כתב את "צעטיל קטן" מי הם ה"אחים הגדולים" מי היה המאור ושמש..... לא היו בשבילם אתגר כלל. ואז עברתי לחלק השני של החידון... מי הוא השאגת אריה מי זה החתם סופר, מי זה המחבר, הש"ך והט"ז........ לומר את האמת לאט לאט הבנתי שאני צריך לעלות רמה לפני שאני אהפוך ללעג.. ואז בחוזרי הביתה חשבתי לעצמי למה
למה לאחים שלי ולבני כיתתו כשאני אומר ש"ך ישר הם אומרים יימח שמו

למה האור שמח זה שם של תזמורת
למה הקדושת לוי זה כלום
למה חוץ מהשלשלת החבדי"ת נטו אין להם מושג בכלום
למה לא מרגשים שייכות לעולם הנפלא הזה
ביודעי שאם היו הם (וגם אני אז) לומדים בחיידר חב"ד בבני ברק או בירושלים, היו נהירים להם שבילים אלו...... האם זהו מחיר השליחות

פעם שיתפתי אחד השלוחים במחשבות אלו, והא מחייך לעצמו ומפטיר לעברי זה מחיר השליחות? הלוואי! אתה מדבר על שאגת אריה!..., אתה יודע מה קורה עם ילדי השלוחים?. על ירידה מהדרך שמעת?, על החשיפה הבלתי אמצעית לעולם הגדול שמעת?, על ההנחות המודרניות שמתנחלות בלב ילדינו שמת לב?. ואז מייד עולים כל התירוצים הקיימים.... אפשר להתקלקל בירושלים, ולהסתגר זה לא פתרון, וכו.....
חשבתי ושוב חשבתי ביררתי ושאלתי, זה אומר הרבי הבטיח עלי ועל צווארי, זה אומר שזה בכלל עניין השייך לאמונה, הגדיל לעשות אחד השלוחים וקבע שזה הצע"ג של דור השביעי!!..

אני חושב שהבנתי הכול, (כן זה מצחיק אבל זו היא תחושתי) אינכם מוכרחים כמובן להסכים איתי, אך לדעתי זו תובנה מהפכנית, שמסבירה את הנ"ל, ויכולה לחולל שינוי בחינוך העתידי של ילדינו, לא רק אם אנחנו שלוחים.

לדעתי הכל נעוץ בשאלת השאלות הכ"כ נוקבת!. הרי בקרוב הרבי מתגלה, לו יצויר שאז יוצא הוא בהצהרה שמאשרת לכל השלוחים המעוניינים לחזור לצור מחצבתם הרשות נתונה להם..... כמה יחזרו, מי יחזור ומי יעדיף להשאר.....

ועל כך בפרק הבא