ב"ה
לכותבי וקוראי הבלוג שיחיו
לכותבי וקוראי הבלוג שיחיו
שלום רב
לאחרי הפסק ארוך, חשבתי להעלות בפניכם שאלה הלכתית
.....................................
עקב בעיות טכניות המונעות כתיבה מסודרת בבלוג, אני מוכרח להפריד בין קטע לקטע ע"י קו הפרדה רק ע"מ שיהיה נעים יותר לקריאה
.....................................
מדובר בשאלה סבוכה, אמיתית מהשטח שהציעו לפני, להרהר בה ולמצוא אולי צד להיתר
....................................
השאלה היא כך: יהודי קנה קרקע וגידל עליה פלפלים לקראת שנת השמיטה, הוא חשב להסוות
את בעלותו ולהערים, ע"י שמכר חצי מהקרקע לגוי, ואזי הגוי הציג את הקרקע לקונים, אילו היתה היא שלו בלבד. בינתיים גדלו פלפלים קטנים בבעלות המשותפת של היהודי והגוי
....................................
נודע לרב על שותפותו של היהודי ועל הרמאות שנעשית כאן, (ואותו יהודי גם ידע שנודע על כך לרב). כדי שלא לבייש את היהודי על כך שתפסו אותו על-חם, וכדי להצילו מאבדן ממונו, שלח הרב גוי שיקנה ממנו את חלקו וכעת כל הקרקע בבעלות נוכרית בלבד
.....................................
כעת, מאז שמכר היהודי את חלקו לגוי גדלו הפלפלים ברשותו של הגוי והגיעו לגודל נורמלי, בשלים ומוכנים לשיווק
....................................
המצב ההלכתי כעת הוא כך: חלק קטן בפלפלים הינו בבעלות משותפת של יהודי וגוי ורובו של הפלפל הינו בבעלות בלעדית של נוכרי
.....................................
כעת השאלה האם נוכל לומר ביטול ברוב? י
.....................................
לכאורה נראה שאין כאן ביטול, וזאת מכיון, שבירקות של שמיטה אין איסור לאוכלם, הם מותרים באכילה ורק שיש לנהוג בהם קדושת שביעית. עקב כך יש להם דין של 'דבר שיש לו מתירין' שהרי עד שתאכלנו באיסור ע"י ביטול תאכלנו בהיתר ע"י שמירת קדושת שביעית
והרי דשיל"מ אינו בטל אפילו באלף
....................................
אם תחשבו להתיר ע"י דין הרמ"א (בסימן ק"ב ס"ד) ש: אם האיסור לא היה ניכר קודם שנתערב אזי אומרים ביטול גם בדשיל"מ
.............................................
אי אפשר להתיר כך בעניננו מכיון שהסיפור היה שכאן גם ההיתר לא היה ניכר. דהיינו שברגע שנוצר הפלפל הוא נוצר בשותפות של יהודי וגוי והאיסור וההיתר כבר באו לעולם מעורבין וגם רוב הפלפל שגדל אח"כ ברשות הגוי (אחרי שהיהודי מכר חלקו) זה נחשב עדיין שבאו לעולם מעורבין שהרי אף פעם לא היו האיסור וההיתר נפרדים וחתוכים זמ"ז
.....................................
זאת אומרת שגם ההיתר לא היה ניכר בנפרד וגם האיסור לא היה ניכר בנפרד, ובכזה ענין פוסק המרדכי שכשבאו לעולם מעורבין (שגם ההיתר לא היה ניכר קודם), אזי אפילו בדבר שאין לו מתירין- אינו בטל, הביאו דבריו החוות דעת על אתר (בסימן ק"ב) וכן בכרתי
------------------
המקרה שבו איירי המרדכי הוא גבי (יבמות קה) יבמה שצריכה לירוק בפני היבם- 'וירקה בפניו', ובמקרה שרקקה דם, "אמרינן דאי אפשר לדם בלא צחצוח רוק" ולכן היריקה נחשבת ספק יריקה, דספק אם הי' קצת רוק מעורב בדם או לא ולכן צריכה לחלוץ מספק. והמרדכי כותב על מקרה זה שהרוק לא בטיל ברוב מאחר דבאו לעולם מעורבין
-----------------
האם לדעתכם יש איזה צד להתיר את הפלפלים? אשמח לקרוא תגובותיכם כמובן בצירוף נימוק והסבר
..................
בברכת יגדיל תורה ויאדיר
3 תגובות:
הערה חשובה - שלכאורה עונה על כל ה'תמיהה' !
בכינוס השלוחים הקודם (לא האחרון) סיפר אחד השלוחים שהרבי אמר לו שמה שהוא לוקח על הכפתיים וכו' הכוונה היא שהילדים יהיו כפי שהם היו אם הם היו בסביבה רגילה וטובה, אבל מה שקורה 'בבית' ע"ז הרבי לא לוקח אחריות.
דהיינו: שאם אחד היה גר במקום תורה וכו', אבל בבית החינוך לא היה כדבעי, והילדים לא היו יוצאים טוב, לזה לא יעזור שהוא 'שליח', כי ע"ז הרבי לא הבטיח כלום.
מי שרוצה לשמוע ממקור ראשון, אפשר לברר אצל ר' אלישע שפירא, שליח ליד ברינוא וגם מלמד בבית רבקה
סליחה. זה היה אמור להיות על המאמר הקודם
sorry. have no hebrew on my new computer.birkas atorah lametargem belaa"k. velegufo shel inyan:
1- bemikre amordechei, sofek im yesh heiter. vaday rov issur. issur nikar. ein heiter nikar. veym ken, muvan sheein shum ashvaa ledina deacha.(po, ein rov (klal), ein issur nikar (ki eino bifne atzmo).
2- muva bekama nossim (bitul kahrus, bitul nolad chule...)issur eino nikar mishaat leidato: afilu rov issur mutar.(anavim amitraskim bechavit).
aval mikol makom, nire li sheikar asugia kan
1-haim beshutfut chatzi lekol shutaf, o shekol chelek shayach lishneyem.
2- haim mechubar amishtane ave metziut chadasha o lo? (betalush kal lomar sheota metziut nishtanta)
od nekuda chashuva: eich hayu apipelim kesheharav hikana shear hassade? im lifnei sheyatzu laavir haolam, nichnas gam besugia "davar shelo ba laolam". eino ela chomer lemachshava, lo lepiska .
הוסף רשומת תגובה