יום חמישי, 7 באוגוסט 2008

שו"ת המקוצר

במסגרת פרוייקט שו"ת המקוצר, בו אספתי מכמה וכמה מורי הוראה שאלות כפי שהם מתקבלים בטלפון, ורשמתי לעצמי כאלף שאלות בכל תחום אפשרי בהלכה, ולקחתי על עצמי לענות עליהם לבד בצירוף מראה מקומות (שלא כמו בטלפון)
הנושא הראשון בו בחרתי הינו הלכות תפילין, ויצאו כמה דברים מחודשים, הייתי מעוניין לשמוע את דעתכם התורנית לעניין.
בע"ה בתוך כמה זמן יצא לאור אסופה של כל השאלות והתשובות.

הנה שלושה דוגמאות:

אין להפסיק בין רש"י לר"ת
שאלה:

ראיתי כמה אנשים שמקפידים לא להפסיק בין רש"י לרבינו תם, האם יש לזה מקור או חיוב, כי הרבה מזלזלים ומניחים רק בסוף היום.

תשובה:

כדאי להניחם תיכף אחרי תפילין דרש"י, קרוב כמה שיותר לברכת תפילין דרש"י,
[1] היינו לאחר התפילה מיד [2] ובלי הפסק דיבור[3]. ובאם אי אפשר יכול להניחם כל היום.


[1] עיין א"א בוטשאש סי' ל"ד סעיף ב' שנהג כך, וראה שם אריכות ההסבר והנהגתו בזה.
[2] שו"ער סימן ל"ד סעיף ה' ובספר המנהגים עמוד 18 מוסיף המילה תיכף. ועיין בספר שבח יקר שהביא מספר שולחן שלמה סי' ל"ד, שטוב לכוון בהברכה דתפילין דרש"י על תפילין דר"ת. וראה גם בספר סדור רבינו הזקן עם ציוה"ע. וצריך בירור עם הגדרת תיכף, מלמדת גם שטוב לכוון בברכה גם על רבינו תם, או לאו דווקא. )
[3] משמע ברור בדברי הרבי בסוגריים, (שאנו דומה הפסק תפילה להפסק ענייני חול) משמע שצריך להמנע מלדבר דברי חול.

הניח תפילין על השרוול
שאלה:

לאחר שגמרתי את תפילתי אני שם לב שהבית היו מונח על חלק משרוול החולצה, (או שהתפילין ש"ר היו מונחים על הכיפה), האם לא קיימתי את המצוה, וצריך שוב להניח ולברך?

תשובה:

קיימת את המצוה ושוב אין צורך להניחם[1].

[1] שהרי ישנם דעות (רשב"א) שאין חציצה פוסלת הן בש"י והו בש"ר הובאו בשוע"ר סימן כ"ז ס"ז., ולכן אפי' ירצה להניחם שוב, זה יהיה בלי ברכה שהרי ספק ברכות הוא, ושוב אין צורך בהנחתן

תיק תפילין

שאלה:

מה לעשות עם הניילון שבפנים היו מונחים התפילין בכיסם, לאחר שהוא נקרע?

תשובה:

מותר לך לזרקם לפח
[1].

[1] כ"ש מתשמישי מצוה שאותם שיכול לזרקם, וזה אינו אפי' תשמישי מצוה

11 תגובות:

נתנאל לייב אמר/ה...

שאלה :

בנוגע לאמירת ק"ש בלא ציצית, שה"ז מעיד עדות שקר (אדה"ז סי' ח') שכנראה הכוונה לפרשת ציצית דוקא, (כך מבואר בשע"ת סי' מ"ז כמדומה) ולכאורה ב'מבצעים' היה עדיף שלא לומר לאנשים לומר את הפרשה השלישית, כי עי"ז אנחנו גורמים להם שיעידו עדות שקר !

מצד שני הם יפסידו מצוה דאו' של זכירת יצי"מ. יש שכתבו שהכוונה לאמירה של הק"ש עם בגד של ד' כנפות בלא ציצית, אבל מוכח שאינו כן, כמו שהוכיח הרב לוין הנ"ל, מזה שאדה"ז כותב שם שצריך ללבוש הציצית כמה שיותר מוקדם, ועכ"פ כשאומר ק"ש.

האם יש סברא לומר, שכמו בתפילין שאנו סומכים על כך שכיון שיניח אח"כ לא נחשב למעיד עדות שקר זה שאומר ק"ש בלי תפילין (כמו שעושים כל יום שקוראים ק"ש לפני התפילה) ונאמר גם לענין זה, שכיון שאם יציעו לו ללבוש ציצית, הוא יסכים, וזה שאינו לובש עכשיו ולא אח"כ הוא רק מחוסר ידע וכו', וזה מספיק להחשיב שלא נק' 'מעיד עדות שקר' !! וזה נראה מאוד דחוק.

אשמח לקבל את חוות דעתכם.

נתנאל לייב אמר/ה...

נ.ב.

השו"ת המקוצר נשמע מאוד מענין, נראה שאפשר ללמוד הרבה מאוד דברים ובמהירות, מתי נוכל לראות את שאר השאלות ?

איך יש לך את התשובות האלו, האם אלו תשובות של השווער ?

נתנאל לייב אמר/ה...

שתי דברים מאוד יפים שקראתי היום (ת"ב) והנה הם לפניכם

[אינני יודע איך פותחים נושא חדש אז אני כותב בתור תגובה, אם מישהו יוכל להעתיק את מה שאני כותב ולהכניס בתור נושא אחר, ייהיה זה יותר מסודר. תודה]

1. במסכת יומא דף ט' ע"ב, אמר ר' יוחנן, יפה ציפורנם של ראשונים (היינו בימי בית ראשון) מכריסם של אחרונים (בית שני).

וראיתי פירוש יפה בזה: שרומז לכך שג' הגלויות הראשונות (מצרים, בבל וכו') - שפן, ארנבת, וגמל, אשר חיות אלו אינן כשרות בגלל משהו חיצוני ונראה לעין - שאינן מפריסות פרסה, וכחטא בנ"י בביהמ"ק הראשון שהיו חטאים חיצוניים, אבל בפנימיות האמינו (כמ"ש בגמ' שהיו אומרים שבהימ"ק יציל אותם), וגם בגלויות אלו סבלו מגויים שהיו רעים בחיצוניות. אבל בית שני נחרב בגלל דבר פנימי, אבל בחיצוניות היו נראים יהודים טובים, וזהו אדום, שהוא החזיר, שמראה את עצמו לכשר אבל בפנים אינו מעלה גירה.
וזהו צפרנם של ראשונים, שעדיף המום החיצוני, מאשר כריסם של אחרונים, מום פנימי.



2. מסופר במדרש איכ"ר על חכמתם של ילדי ירושלים:

א' מחכמי אתונה שהיה בירושלים, ביקש מא' מילדי ירושלים, שיתן לו גבינה שנעשת מחלב עז לבנה ולא עז שחורה (וזהו דבר שא"א לדעת כשרואים הגבינה) ענה לו הילד, שיתן לו את מבוקשו, כשיביא לו הוא, ביצה מתרנגולת לבנה, ולא מתרנגולת שחורה.


וראיתי פירוש יפה (בשם הרד"ל ?) שכוונת האתונאי הייתה לומר לו, שמה מועיל זה שיש לנו אבות קדושים, הרי מעשינו היום כמעשיהם של הגויים. וכמו שבגבינה לא רואים אם היא באה מעז לבנה (אבות קדושים) או עז שחורה ! ענה לו הילד : שיביא לו ביצים. כלומר - הגם שבביצה אי אפשר לראות באיזה צבע הייתה התרנגולת שהטילה את אותה, אבל כשיפתחו את הביצה, וכשיצא האפרוח, יווכחו מיד, איזה ביצה באה מהתרנגולת הלבנה, כיון שיצא אפרוח לבן.

שמואל הלוי אמר/ה...

בנוגע להערתך הב' התשובות נכתבו על ידי
בנוגע לעניין הא יש ליישב בע"ה
ובנוגע לעניין הג' אבקשך להעלות זאת בפנים הבלוג ולא במסגרת התגובות
יישר כוח

נתנאל לייב אמר/ה...

בקשר לשאלה השניה של המניח תפילין עם חציצה:

לא עיינתי בנושא, ולא למדתיו מעולם, אך לכאו' נשאלת השאלה, מדוע פסקת שלא יניחם שוב, על סמך זה שישנם דיעות שחציצה לא מעכבת, וסיימת את דבריך, שמממילא אם יניחם שוב לא יברך (כי סב"ל) הרי הא ניחא לענין ברכה שהיא מדרבנן שאכן לא חוזר ומברך ע"פ דיעות אלו (לא ציינת איך נפסק להלכה בשו"ע ונו"כ, והרי כו"כ פעמים דיעות מסויימות לא נחשבות אפי' כספק, וצריך לחזור ולברך) אבל לענין המצוה מדאו' של הנחת תפילין, מדוע אין להחמיר כשאר ספק דאו', ולהניחם שוב ?

שוב: אינני כותב מידיעה בנושא, אלא אך ורק ע"פ הכללים שבכל מקום, שבספק דאו' אזלינן לחומרא. [ע"ד מי שלא קיים מצות לולב והגיע זמן ביה"ש, שצריך לקיים המצוה מספק (כי ס' דאו' לחומרא) אך איננו מברך (כי ס' דרבנן לקולא)]

נתנאל לייב אמר/ה...

תיקון טעות:

שו"ר שציינת שדעת הרשב"א הובאה בשו"ע אדה"ז.

שמואל הלוי אמר/ה...

בנוגע לקושייתך
לדעתי ברירא מילתא כפי שכתבת ושללת שמדובר בלובש כסות ולא צייץ אותו, (לא ראיתי מה כותב הרב לוין ומה ראיתו אך שמה לא כתוב שמעיד עדות שקר, ובוודאי שיש עניין גדול בלהניח ציצית בק"ש גם אם זה לא כמעיד עדות שקר)
ומכח לכאורה מדברי רבינו הזקן בסימן ס"ו ס"ג שכתב ...שאם אין עליו טלית פטור מציצית ויכול לקרות ואינו כמעיד עדות שקר כיון שאין עליו טלית החייבת בציצית.
וראה גם במאיריעל הסוגיא שם.

הרב המגיד אמר/ה...

בנוגע לשאלתך על השו"ת המקוצר בנוגע לחציצה
לעניין המצוה דאורייתא אם אינני טועה לא קיים כל ענין הרצועות. (רק שחרותם של הרצועות כתוב שזה הלכה למשה מסיני, ואין זה סותר)
וסגי בהנחת הבית עצמו.
ואפי' לדינא מי שיש לו גבס וכדומה אין זה מעכב כלל.

נתנאל לייב אמר/ה...

לכבוד 'הרב המגיד' :

הערתי בנוגע למצוה דאו' [שבספק צריך לחזור ולעשותה] איננה על הרצועות, שאינו מעכב כמו שכתבת. אלא בנוגע לחציצה בין התפילין עצמם לקיבורת (או בין התפילה של ראש לשיער) שבזה - לשיטות שחציצה מעכבת - הרי שזה מעכב.

הרב המגיד אמר/ה...

כבוד הרב נתנאל

בתוך דבריך ענית על שאלתך.
אם אינך מדבר על הרצועות אלא על עבית בעצמו הרי ברגע שהוא מוציא את שרוולו הרי זה הנחת תפילין לכל דבר
מה אם כן בעייתך??

שמואל הלוי אמר/ה...

מה שהבאת בשם מדרש איכ"ר ופירושו של הרד"ל, הרי כל זה גמרא ערוכה בבכורות והפירוש הנאה מופיע במהרש"א על אתר. איניני זוכר כעת את הדף המודוייק.