מה למדנו בישיבה???י

מה מצטייר אצלכם כשאתם שומעים את המושג "רב ותלמיד"?י

המושג רב ותלמיד מצטייר במוחי כדבר עתיק או במקרה הטוב כמשל ל.....,י
מה איתכם? כנראה אותו הדבר. כן אני חושב שאף אחד לא יחלוק עם העובדה שאין (אצלנו לפחות) את המציאות הזו. ואפרש שיחתי

באו ננסה לנתח קימעה את המושג הזה, ומתוך זה להבין מה מתוכו לא מיושם היום, ובכן בעיון שטחי במקורות נמצא שהתלמיד למד את רוב חכמתו אצל רבו (מעניין לדייק למה לא אמרו חז"ל רוב תורתו, והביאור בפשטות שלא ע"י התורה שהוא מקבל הוא נהפך לרבו אלא ע"י חכמתו כלומר שהוא מקבל את מוחו והלך משבתו של הרב, אז הוא נהיה רבו)י

ועד שחז"ל אמרו שרק בשנה הארבעים ללימודו אצל רבו קאי איניש ויורד לדעת רבו. (שמובן ששנת הארבעים היא לא השנה האחרונה) ואין הכונה על הבנה גרידא כמובן, אלא הוא ירש את אופן לימודו, ומהלך מחשבתו, ומובן שעל רב כזה חלים על התלמיד כל הלכות כבוד רבו המבוארים ברמב"ם ובשו"עכן כך היה פעם בזמן חז"ל. למדו אצל אותו רב במשך שנים רבות עד שהתלמיד קנה כביכול את מוח רבו

אחר כך נוצר גם מצב של תלמיד מובהק גם בלי נוכחות הרב, למשל שיטת ר' חיים, או טלז ויש את הלימוד הליטאי, "עיון" והדרך החסידי הונגרי "בקיאות" ועוד המון דרכים לדרך הלימוד, שהם כבר לא קשורים לאיש המלמד זה עתה, אלא הדרך סוללה ע"י מחולל השיטה ובישיבתו כל מוסרי השיעור הולכים בדרכו, כך היה בישיבות שראש הישיבה ומחולל הדרך הוא הנהיג את הישיבה והפך לדרך אשר כולם ילכו בה.....י

לא נאריך איך כל זה מתפתח שם, אלא נעבור למגרש שלנו. הרבי רש"ב "ניסה" להנחיל דרך מסויימת בלימוד, הובאה בקוטנרס עץ חיים, אך לדאבוננו, וכפי ששמעתי בשם ר"י כפר חב"ד הגר"י כץ שיח' שניסה ללכת בדרך זו, שאין הדבר בגדר היכולת, ולדעתי גם הרבי הולך בדרך קצת אחרת מהרבי הרש"ב, כי הרבי כותב באחד ממכתביו שצריך געשמק בלימוד, ואת זה אפשר רק בדרך הפלפול והסברא...י

עכ"פ לדעתי נוצר מצב שאין שיטה אחת בישיבות חב"ד, אלא כל השיטות והדרכים מצאו את מקומם בישיבותינו, הכל תלוי בראשי הישיבה.. אם מדובר על תלמידי ר' יוסף גולדברג ה"ז שיטת ההתמקדות במילים, אם מדובר על ר"י שלמד "שם" (ליטאים) אז כמובן שזה מה שהוא נותן, וכך הלאה... רק מצב זה לדעתי יצר מצב של חוסר שיטה וגישה בריאה ללימודי הסוגיות בישיבות וזה גרם לשטחיות קשה בלימוד הגמרא..י

אך לדעתי בעיית הבעיות שלשמה אני כותב מאמר זה, (אחרי דיונים רבים עם מנהיגי הישיבות)היא, שכל זה היה סביר אם לפחות באותה ישיבה עצמה הרצף של שלוש שנים היה בשיטת ראש הישיבה, כלומר אם זה בדרך הפלפול אז כל מגידי השיעורים היו הולכים באותו דרך, או האידיאל היה שנמצאים אצל אותו מגיד שיעור שלוש שנים, כנהוג בעולם הליטאי, אבל המצב הקשה השורר כיום הוא שכל שיעור הבחור נחשף לסוג חדש של לימוד... למשל ישיבה כמו מגדל העמק, בשיעור א' אתה נחשף לאחד שיכול לפלפל שבוע על מילה אחת ברש"י, שיעור ב' עומד בפניך בקי עצום שמשחק עם כל הש"ס כולו ומשתדל לרדת הלכה למעשה, שיעור ג' ראש הישיבה שמוסר שיעור מנומק ועמוק ומאיר בצורה מדהימה את הדף המקומי עם מפרשיו. מסקנה הבחור החבד"י משתתף בתיאטרון לימודי למשך שלוש שנים, ואם הוא מוכשר הוא הבין אם לא.......י

התווכחתי לאחרונה אם ר"י באמריקה שטען שהבחורים אצלו מחליפים ישיבות כל שנה, ואמר שזה לא סביר וכו.... ואני טענתי שהצדק עימו היה באם היה מדובר בישיבה ליטאית, כלומר בחור שמחליף ישיבה הוא בעצם מחליף את דרך הלימוד, אבל אצלך כל שנה מחליפים ישיבה.... כל מגיד שיעור זה שיטה חדשה, א"כ מה רע לבחור בעובדה שמחליף את מקום לימודוויש עןד להאריך בנושא כאוב זה אשר משוכנע אני בלי ספק שהוא מרכיב מרכזי בחוסר הלמדנים, והייתי אומר בחוסר הרצון להפוך לכזה, וכל זה במחנינו דווקא

וזה עדיין בלי להכנס בבעיה הכ"כ קשה של חוסר החומר הממשי איתו יוצא כל בחור אחרי שנות לימוד מפרכות, כלום ממש כלום, ועוד חזון למועד

מה אתם אומרים