יום רביעי, 31 באוקטובר 2007

צ"ע פרשת חיי שרה

ואלה שני חיי ישמעל מאת שנה ושלושים שנה ושבע שנים פירוש רש"י למה נשנו שנותיו של ישמעל כדי ליחס שנות יעקב, פירש בשפתי חכמים שלא תאמר שכולם שוים לטובה כמו אברהם ושרה

וקשה הא פירש רש"י לעיל דישמעל עשה תשובה, וכן כאן פירש דנאמר בו "ויגוע" שהוא לשון מיתה בצדיקים, ומדוע לא נאמר ששנותיו דישמעל גם שוים לטובה, ואם משום שטעם טעם חטא לפני חזרתו בתשובה הרי עם אברהם הכיר את בוראו לדעת הרמב"ם כשהיה בן ארבעים ושמונה? (ואין לחלק שאברהם לא חטא כי לא הכיר את בוראו משא"כ ישמעל שידע והתכוון למרוד, שהרי המדובר הוא להשוות לטובה ואין זה משנה אופן הרע, שאם אצלו שוים לטובה ה"ה גם לישמעל, ובפרט שרק בתשובה כתוב שנהפך לזכיות) וצ"ע
קלאץ קשיא: רש"י כ"ד ל"ט... אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך וצ"ע שלכאורה ארור מצידו כן מדבק לברוך, רק הברוך לא יכול להידבק בארור,
א"כ הלשון צ"ל אין ברוך מדבק בארור ולא הפוך

4 תגובות:

המאירי אמר/ה...

חיפוש מהיר בפרוייקט השו"ת הוציא לי ענין אחר מעניין:

שו"ת משנה הלכות חלק יב סימן תפג ד"ה ברם לאחר:

"אברהם כשאמר לו אליעזר אלי תבא אמר לו אברהם בני ברוך ואתה ארור ואין ארור מדבק בברוך ושמעתי קושיא אחת למה לא אמר א"א בני ברוך ובתך ארורה או אני ברוך ואתה ארור, והתי' שבני הוא יוצא חלצי ולכן הוא ברוך אבל אתה ארור וממילא יוצא חלציך יהיו כמותך ולכן אפילו תלך ללבן שהוא רשע מ"מ אינו ארור ויהיו יוצאי חלציו כשרים וברוכים. והכי נמי אינו דומה מזרע ישראל אפילו ח"ו אינם כהוגנים אבל מ"מ הם מזרע ישראל וכשרים לבא בישראל לא כן זרע גוי שהוא פסול דורות"


ובקשר ל"קלאץ קשיא", אוא"ל ש"אין ארור מדבק בברוך" הוא כעין עובדה שמספר אברהם לאליעזר, שאחרי ש"הסביר" לו שהוא "ארור" ממילא אליעזר אמור להגיע למסקנה שבחיים הוא לא יידבק (מלשון "ודבק באשתו"?) בזרע אברהם.

המאירי אמר/ה...

בקשר לשאלתך הראשונה עיי' בלקו"ש ח"כ ע' 83 ואילך שמבאר ששני ישמעאל כן היו שלמות אלא שמעלת יעקב היתה באין ערוך יותר נעלית עיי"ש.

leybul אמר/ה...

נראה דיש כאן ב ענינים, דבאמת " הכל שוין לטובה" לא נמצא , גם אצל אברהם, שרק אצל שרה ,ששמה( בנוסף לזה שהכתוב חוזר "שנה "על ג' הענינים מאות עשיריות ויחידות ועל זה באמת דורשים בת ק כבת כ ... כמו שגם דורשים אצל אברהם בן ק' כבן ע'.... )ישנו עוד ריבוי "שני חיי שרה "ועל האי ריבוייא דורשים "שהכל שוין לטובה" ואולי כוונת השפתי חכמים שלמרות שאצל ישמעל גם חוזר הכתוב" שנה" ג' פעמים ,אין לדרוש על דרך "בן ק' כבן ..."כפי שדורשים אצל אברהם ושרה

שמואל הלוי אמר/ה...

דיוק נחמד ללא לשונו הכ"כ מפורש של השפתי חכמים
שלא תאמר שכולם שוים לטובה כמו "אברהם ושרה" אבל כאמור יש אמת בדיוקך ברש"י ומי יודע אם צריך לדייק בדברי השפתי חכמים